פס"ד בעניין זיוף שיק על ידי שינוי בו - סעיף 64 לפקודת השטרות

1.    הנתבע, מר אהרון זינגר, משך שיק ע"ס 8,000 ש"ח לפקודת מר יובל שלו, קבלן שבנה את ביתו בקרית אונו (השיק - ת/ 1). מועד הפירעון שנרשם בשיק מלכתחילה היה: 1.7.05. ספרת החודש שונתה מ- 7 ל- 6 (היינו: מועד הפירעון הוקדם בחודש), ומתחת לשינוי נרשמו ראשי תיבות: א.ג.

2.       התובע, מר אייל סופר, טוען כי קיבל את השיק משלו, כחלק מפירעון של הלוואה, בסכום של 30,000 ש"ח, שהלווה לשלו בחודש מאי 2005, בהיותו חבר ילדות שלו, שנזקק להלוואה.

          לא נערך הסכם בכתב לגבי ההלוואה, ולא הוצג כל מסמך אחר לגביה. גירסת ההלוואה מושתתת רק על עדויותיהם של התובע ושל שלו.

3.       ביום 23.5.05 הוצא צו הפסקת עבודה לגבי בניית ביתו של הנתבע, והסתבר כי רישיון הקבלן של שלו אינו תקף. בשל כך ביטל הנתבע שיקים שמסר לשלו כתשלום מראש עבור הבנייה, ובהם - השיק דנן, שאותו ביטל הנתבע ביום 6.6.05.

          ביום 4.7.05 הגיש התובע את השיק לפירעון בבנק, והוא הוחזר בציון "נ.ה.ב" (ניתנה הוראת ביטול). התובע טוען כי ניסה להיפרע משלו, אך שלו ביקש ממנו להגיש את השיק להוצאה לפועל והבטיחו כי יצליח להיפרע מהנתבע ויזכה אף בהוצאות המשפט.

4.       הנתבע טוען כי שינוי מועד הפירעון בשיק, על ידי שינוי ספרת החודש, הוא מעשה זיוף, וכי לא הוא ששינה אותו, ואף ראשי התיבות שנרשמו מתחת לשינוי לא נרשמו בידו. כאמור, ראשי התיבות הן א.ג., בעוד שראשי תיבות שמו של הנתבע הן א.ז.

          מנגד טוען שלו כי הנתבע שינה את התאריך לבקשתו, ואף חתם בנוכחותו על השינוי. אין לשלו הסבר מדוע חתם הנתבע בראשי התיבות, כשהאות השנייה היא ג', ולא ז', אך הוא טוען כי הנתבע שינה מספר פעמים את מועדי הפירעון בשיקים שמסר לו, וכי גם על שיק אחר הוא חתם בראשי תיבות: א.ג., ואותו שיק נפרע בבנק ללא בעיה.

5.       בעניין זה מעדיפה אני את עדותו של הנתבע על פני עדותו של שלו: על אף טענתו, כי שינוי המועד נעשה על ידי הנתבע, לבקשתו ובנוכחותו, "התפתל" שלו באופן מוזר בתשובותיו לעניין מועד הפירעון המקורי של השיק. הוצג להתייחסותו המוצג נ/ 2, שהוא אישור של שלו עצמו כי קיבל מהנתבע סכום של 8,000 ש"ח, ל- 1.7, כתשלום על חשבון הבנייה. תחילה אישר שלו כי כתב היד במסמך הוא שלו, וכי מועד הפירעון של השיק היה ליום 1.7.05, אך לאחר מכן טען כי אינו בטוח שכתב היד שלו, וכן - כי אפשר שהכוונה לשיק אחר שקיבל מהנתבע, ע"ס 8,600 ש"ח. אז עומת שלו עם המוצג נ/ 3, אף הוא בכתב ידו, ובו אישר קבלת שיק ע"ס 8,600 ש"ח. בכך נשמטה הקרקע מתחת לניסיונו של שלו לטעון כאילו המסמך נ/ 2 אינו מתייחס לשיק דנן, אלא לשיק אחר, ניסיון שנועד להטיל ספק בכך שמועד הפירעון המקורי בשיק דנן היה: 1.7.05.

          על שום מה "יתפתל" שלו בדרך זו, לגבי מועד הפירעון המקורי שנרשם בשיק, אם לטענתו הנתבע הוא ששינה אותו, באופן גלוי ולגיטימי?

          נוסף על כך, הציג שלו שתי גירסות שונות לגבי הסיבה לכך, שהנתבע יקדים בחודש את מועד פירעון השיק. הגירסה הראשונה היתה כי ביום 1.6.05 יצק שלו את הריצפה של קומה א' בבית הנתבע, ועל כן הוקדם מועד הפירעון של השיק. לשאלה כיצד מתיישב מועד זה של יציקת הריצפה עם צו הפסקת העבודה, שהוצא עוד ביום 23.5.05 - השיב שלו, כי הוא "אינו מ-ל"ו צדיקים". לשאלה מדוע בכל זאת הקדים

הנתבע את מועד הפירעון של השיק, לאחר שהוצא צו הפסקת העבודה, והנתבע נוכח כי צפויות בעיות בהמשך בניית הבית; השיב שלו בגירסה שונה: כי הוא ביקש מהנתבע להקדים את מועד הפירעון, כיוון שרצה להעביר את השיק לתובע, לצורך פירעון ההלוואה שנטל ממנו בחודש מאי.

          נקודה נוספת שגורעת ממשקל גירסתו של שלו: לטענתו, הנתבע חתם בראשי התיבות: א.ג. (ולא: א.ז.), גם על שינוי שעשה בשיק אחר שמסר לו, ואותו שיק נפרע בבנק ללא קושי. שלו נשאל מדוע לא צירף לתצהירו תצלום של אותו שיק אחר, על מנת להוכיח את גירסתו, כי הנתבע חתם: א.ג. על השינוי שעשה בשיק האחר. הוא השיב כי אין לו אפשרות לצלם את השיק מחשבונו של הנתבע. אולם ב"כ התובע לא הראתה כי פנתה אל ב"כ הנתבע בבקשה לאפשר צילומו של שיק זה, שהיה חשוב להוכחת גירסתו של שלו, כי השינוי במועד הפירעון שבשיק דנן אינו זיוף, אלא נעשה בידי הנתבע עצמו.

אין זה סביר שהנתבע יחתום בראשי התיבות של שמו, כאשר השנייה בהן שגוייה. על כן, הצגת השיק האחר הנטען היא ראייה כבדת משקל לתמיכה בגירסתו של שלו, ומכאן אף משקלו הראייתי של המחדל להציגו.

          יש לציין כי הנתבע לא עומת, בחקירתו הנגדית, עם טענתו של שלו, כי גם בעבר הוא עשה שינויים בשיקים, שמסר לשלו, ואף לא עם הטענה כי חתם בראשי תיבות: א.ג., ולא: א.ז., על שינוי שעשה בשיק אחר שמסר לשלו, ואשר נפרע בבנק.

          גירסותיו המשתנות של שלו לגבי הנסיבות, שבהן שינה הנתבע את מועד הפירעון בשיק, אינן אמינות בעיני, ואף המחדל שבאי הצגת השיק האחר הנטען שוקל כנגד גירסתו.

          עדותו של הנתבע אמינה בעיני, ואני מאמינה לו, כי לא הוא ששינה את מועד הפירעון בשיק ולא הוא שחתם מתחת לאותו שינוי.

          על כן, במחלוקת עובדתית זו, מסקנתי היא כי מועד הפירעון שונה בדרך של זיוף.

6.       לנוכח מסקנתי זו, בא ענייננו בגדרו של סעיף 64 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), ועל פי הכלל שבו - השיק בטל, ודין התביעה להידחות, כפי שיפורט להלן.

          לפיכך לא ראיתי צורך להיכנס לפרטי עדויותיהם של התובע ושל שלו, ולפרטי טיעוניהם של ב"כ הצדדים, לגבי החתימות שעל גב השיק; לגבי המועד שבו נמסר השיק לתובע; לגבי קיומו או העדרו של תום לב אצל התובע, לנוכח הטענה כי קשר קנוניה עם שלו, חברו מנוער, להיפרע מהנתבע, על אף כשלון התמורה בעסקת היסוד שבין שלו לבין הנתבע; ולנוכח אי ההתאמה שבין ראשי התיבות לבין שמו של בעל השיק (הנתבע); וכן לגבי השאלה אם התובע אמנם נתן תמורה עבור השיק.